על המושב

סיפור המושב

אנחנו מושב דתי במועצה האזורית נחל שורק, ממערב לקיבוץ חפץ חיים. גרות כאן יותר ממאתיים משפחות: ותיקי המושב, ילדינו שבנו את בתיהם באותו רחוב, ומשפחות שהצטרפו אלינו לאורך השנים מכל הארץ.

התחלנו בכפר דרום, בקיץ תשל״ז, בגרעין של עשר משפחות. בשנת 1979 עלינו לקרקע בגוש קטיף, ובמשך עשרים ושש שנים גידלנו שם ירקות ופרחים לייצוא — וגידלנו קהילה.

באוגוסט 2005 נעקרנו מבתינו.

יכולנו להתפזר. במקום זה הצבנו תנאי אחד: יוצאים ביחד. עברנו כולנו לקרוונים סמוך ליד בנימין, וחיכינו שם שנים ארוכות עד שנמצא מקום להקים בו את הקהילה מחדש, בשלמותה. קיבוץ חפץ חיים, שפתח לנו את שעריו בימים הראשונים, פתח אותם גם לקבע. בשנת 2012 התחלנו לעבור לבתים החדשים.

והקפדנו על פרט אחד: מי שהיו שכנים בגוש קטיף — חזרו להיות שכנים גם כאן.

בחפירות שקדמו לבנייה התגלו כאן שתי גתות מן התקופה הביזנטית ושברים של מאות קנקנים. לפני כאלף וחמש מאות שנה כבר עשו באדמה הזאת יין. גם אנחנו לא באנו לכאן לזמן קצר.

היום פועלים אצלנו בית כנסת, סניף בני עקיבא ומועדון, גנים ומעון, מגרשי ספורט וספריית ילדים על שם סגן הדר גולדין הי״ד.

מעטים מאיתנו נשארו בחקלאות, ורובנו מתפרנסים היום ממקצועות אחרים.

חלק גדול מהמשפחות כאן לא הגיעו מגוש קטיף. הן חיפשו קהילה שנושאת יחד את השמחה ואת הקושי — ומצאו בית. הסיפור הזה שייך גם להן.

חזרה לעמוד הבית